רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמָא דְמִן חֵיפָה. לִזָקֵן אַרְבַּע אַמּוֹת עָבַר יֵשֵׁב לוֹ. כֹּהֵן גָּדוֹל מִשֶּׁהוּא רוֹאֵהוּ וְעַד שֶׁהוּא נִכְסֶה מִמֶּנּוּ. מַה טַעֲמָא וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יָקוּמוּ כָּל הָעָם וגו'. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר לִשְׁבָח וְחַד אָמַר לִגְנַּאי. מָאן דְּאָמַר לִשְׁבָח. מֵיחְמֵי צַדִּיקָא וּמְזַכֵּי. וּמָאן דְּאָמַר לִגְנַאי. חֲזִי שֻׁקֵּי חֲזִי כָּֽרְעִין אֲכִיל מִן יְהוּדַאי שָׁתֵי מִן יְהוּדַאי. כָּל מִדְּלֵיהּ מִן יְהוּדַאי.
Pnei Moshe (non traduit)
חזי שוקיה. כמה עב וראו כרעיה כמה עבים מפני שאוכל ושותה מן היהודים וכל מה שיש לו הכל מהיהודים:
מיחמי. יראו זה הצדיק הזוכה ומזכה לאחרים:
תרין אמוראין. פליגי בהאי קרא והביטו אחרי משה:
מ''ט והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו וגו' עד באו האהלה. ומשה היה נשיא וילפינן כבוד כ''ג ג''כ מכאן:
לזקן ד' אמות. כשבא לתוך ד' אמות שלו ואם עבר מלפניו א''צ לעמוד וישב לו:
עַד כַּמָּה אָדָם צָרִיךְ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי זָקֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. פַּעֲמַיִים בַּיּוֹם. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְנַיִין לַזָּקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ. תַּלמוּד לוֹמַר זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי י֨י. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. 11b עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר לֹא יָקוֹם כָּל עִיקָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. דְּלָא יֵיחְמֵי סִייַעְתָּא דְסַבִּין וְעָבַר קוֹמֵיהוֹן בְּגִין דִּיקוּמוֹן לוֹן מִן קוֹמוֹי. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין כָּאן כָּךְ הֵן חֲלוּקִין בִּשְׁאִילַת שָׁלוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
בשאילת שלום לתלמיד להרב כמה פעמים ביום צריך לשאול בשלומו למר פעמיים ולמר פעם אחת:
על דעתיה דר' יוחנן ניחא. כדאמרינן טעמא אלא על דעתיה דר''א א''כ לא יקום כל עיקר שלא יטריח כלל וקאמר ר' יעקב וכו' דה''ק שלא יטריח שלא יראה חבורת זקנים והוא עובר לפניהם בשביל שיקומו מלפניו אלא יסבב הדרך:
פעם אחת ביום. סגי דהרי לא כן תני וכו' ולא יטריח יותר מפעם אחת:
פעמיים ביום. שלא יהא כבודו גדול מכבוד קונו:
אָרוֹן פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם וְהַכֹּהֲנִים כְּלַפֵּי הָעָם. וְיִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי הַקּוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
ארון וכו'. כך הוא הסדר והכהנים כשהן נושאין כפיהם פניהם כלפי העם והציבור פניהם כלפי ארון הקדש:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. אֵין הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת מִפְּנֵי בְּנָהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר אֵין עוֹמְדִין מִפְּנֵי חָבֵר. רִבִּי הִילָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי הֲווֹן יְתִיבִין. עָבַר שְׁמוּאֵל בַּר בָּא וְקָמוּ לוֹן מִן קוֹמוֹי. אָמַר לוֹן. תַּרְתֵּיי גַּבְּכוֹן. חָדָא שֶׁאֵינִי זָקֵן. וְחָדָא שֶׁאֵין הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת מִפְּנֵי בְּנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני בנה. כלומר התלמיד בשעה שהוא לומד אין עומד מפני הרב שהוא בנה של התורה שזהו התורה עומדת מפני בנה:
מפני חבר. תלמיד חבר שאינו זקן:
הוון יתיבין. ועוסקין בתורה:
תרתי גבכן. שני דברים אצליכם נגד שורת הדין:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי אָחָא מַפְסִיק וְקָאִים דּוּ חָשַׁשׁ כְּהָדֵין תַּנָּייָא. דְּתַנֵּי כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָה. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְּיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע כָּךְ מַפְסִיקִין לִתְפִילָה וְלִתְפִילִין וְלִשְׁאָר מִצְוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מפסיק. מלמודו וקאים מפני הזקן לפי שהוא חושש להאי תנא דתני וכו' מפסיקין מכתיבתן לק''ש וכו':
כך מפסיקין לתפלה ולהנחת תפילין וכן לשאר מצותיה של תורה ור' אחא חושש להא דר' חנניא בן עקביא שאלו כותבי התורה מפסיקין לכל המצות ולפיכך הפסיק כדי לקיים מצוה זו:
חִזְקִיָּה בְּרִיבִי מִן דַּהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא כָּל צוֹרְכֵיהּ הֲוָה אֲזִיל וִיתִיב לֵיהּ קוֹמֵי בֵּית וַועֲדָא בְּגִין מֵיחְמֵי סַבִּין וּמֵיקָם לֵיהּ מִן קוֹמֵיהוֹן. יְהוּדָה בַּר חִייָה הֲוָה יְלִיף סְלִיק וּשְׁאִיל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי חָמוּהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וַהֲוָה יְתִיב לֵיהּ עַל אָתָר תִּלִּי בְּגִין מֵיחְמִינֵיהּ וּמֵקִים לֵיהּ מִן קוֹמוֹי. אָֽמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. לֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. לְזָקֵן אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לוֹן אֵין יְשִׁיבָה לִפְנֵי סִינַי. חַד זְמָן עֲנִי מַסִּיק. אָמַר לֵית אֶיפְשַׁר דִּיהוּדָה בְּרִי מְשַׁנֶּה מִנְהָגֵיהּ. אָמַר לֵית אֶיפְשַׁר דְּלָא יְגִיעוּן יִיסוּרִין בְּהַהוּא גוּפָא צַדִּיקָא. מִסְתַּבְּרָא שֶׁאֵין לָנוּ יְהוּדָה בְּרִיבִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מן דהוה לעי. לאחר שנתיגע כל צורכו בלימוד התורה ורצה לנוח מעט היה יושב לפני בית המדרש בשביל לראות להזקנים העוברין ולקום מפניהן כדי שלא יהא בטל מעסק מצוה:
יהודה בר' חייא. היה רגיל לעלות ולישאל בשלום ר' ינאי חמיו מע''ש לע''ש והיה ר' ינאי יושב במקום אחד ותולה עיניו לראותו ולקום מפניו והיו התלמידים אומרים לא כן למדנו רבינו לזקן ד' אמות ואמר להן אין ישיבה לפני סיני זה ר' יהודה בר' חייה שהוא סיני ופעם אחד נתאחר מלעלות ואמר ר' ינאי לית אי אפשר דיהודה ברי ישנה ממנהגו לבא בכל ע''ש בזו השעה וא''כ לית אפשר אם לא ארעו לגוף הצדיק הזה איזה יסורין דומה שאין לנו יהודה ברבי שנפטר והיה כשגגה היוצא מלפני השליט:
רִבִּי מֵאִיר חֲמֵי אֲפִילוּ סָב עַם הָאָרֶץ וּמֵקִים לֵיהּ מִן קוֹמוֹי וְאָמַר לֹא מַגָּן מַאֲרִיךְ יָמִים. רִבִּי חֲנִינָא מָחֵי מָאן דְּלָא קָאִים מִקּוֹמוֹי וַהֲוָה אֲמַר לֵיהּ כִּי בָעִיתָה מְבַטְּלָה דְּאוֹרָיְתָא. אָמַר רִבִּי סִימוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ אֲנִי י֙י. אֲנִי הוּא שֶׁקִייַמְתִּי עֲמִידַת זָקֵן תְּחִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
אפי' זקן עם הארץ. לפי שאמר לא בחנם מאריך זה ימים והגון הוא לכבדו:
ר' חנינא מחי. היה מכה למי שלא קם מלפניו ואמר כי אתה רוצה לבטל מצות התורה:
כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כָּל הָעָם עוֹמְדִים מִפָּנָיו וְאֵין רְשׁוּת לְאֶחָד מֵהֶן לֵישֵׁב עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שְׁבוּ. אַב בֵּית דִּין שֶׁנִּכְנָס עוֹשִׂין לוֹ שׁוּרוֹת. רָצָה נִכְנָס בְּזוֹ רָצָה נִכְנָס בְּזוֹ. חָכָם שֶׁנִּכְנָס אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַד שֶׁמַּגִּיעַ וְיוֹשֵׁב לוֹ בִמְקוֹמוֹ. רִבִּי מֵאִיר הֲוָה יְלִיף סְלַק לְבֵית וַועֲדָא וַהֲווֹן כָּל עַמָּא חָמְייָן לֵיהּ וְקַייְמוֹן לֵיהּ מִן קוֹמוֹי. כַּד שָֽׁמְעוּן הָהֵן תַּנָּייָא תַנֵּי בָּעוֹן לְמֵיעֲבַד לֵיהּ כֵּן. כָּעַס וּנְפַק לֵיהּ. אָמַר לוֹן שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.
Pnei Moshe (non traduit)
כשהנשיא נכנס וכו'. ברייתא זו נשנית בתוספת' דהוריות:
כד שמעון להאי ברייתא דתני. והיו רוצין לנהוג ולעשות לו כן כדתני חכם שנכנס וכו' וכעס ר''מ על זה ויצא מבית המדרש וא''ל שמעתי שמעלין בקדש ולא מורידין:
רִבִּי זְעִירָא הֲווֹן בָּעְייָן מַמְנִיתֵיהּ וְלָא בָּעֵי מְקַבֵּל עֲלוֹי. כַּד שְׁמַע הָהֵן תַּנָּייָא תַנֵּי חָכָם חָתָן נָשִׂיא גְּדוּלָה מְכַפֶּרֶת. קְבִיל עֲלוֹי מַמְנִיתֵיהּ. חָכָם. מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְכִי יָגוּר אִתְּכֵם גֵּר בְּאַרְצְכֶם לוֹ תוֹנוּ אוֹתוֹ. מַה הַגֵּר מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו אַף חָכָם שֶׁנִּתְמַנֶּה מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. חָתָן. וַיֵּלֶךְ עֵשָׂיו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל. וְכִי מָחֲלַת שְׁמָהּ. וַהֲלֹא בָּֽשְׂמַת שְׁמָהּ. אֶלָּא שֶׁנִּמְחֲלוּ לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו. נָשִׂיא. בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ. וְכִי בֶּן שָׁנָה הָיָה. אֶלָּא שֶׁנִּמְחֲלוּ לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו כְּתִינּוֹק בֶּן שָׁנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' זעירא היו רוצים למנותו. לזקן ולא רצה לקבל מפני ענוותנותו וכששמע האי ברייתא דתני חכם וכו' קיבל עליו לאשר מינוהו:
רִבִּי מָנָא מֵיקִיל לָאִילֵּין דְּמִיתְמַנֵּיי בִּכְסַף. רִבִּי אִימִּי קָרָא עֲלֵיהוֹן אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּא וְטַלִּית שֶׁעָלָיו כְּמַרְדָּעַת שֶׁלְחֲמוֹר. אָמַר רִבִּי שִׁייָן. זֶה שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה בְּכֶסֶף אֵין עוֹמְדִין מִפָּנָיו וְאֵין קוֹרִין אוֹתוֹ רִבִּי. וְהַטַּלִּית שֶׁעָלָיו כְּמַרְדָּעַת שֶׁלַּחֲמוֹר. רִבִּי זְעִירָא וְחַד מִן רַבָּנִן הֲווֹן יְתִיבִין. עֲבַר חַד מִן אִילֵּין דְּמִיתְמַנֵּי בִּכְסַף. אֲמַר יָתֵיהּ דְמִן רַבָּנִין לְרִבִּי זְעִירָא. נַעֲבִיד נַפְשָׁן תַּנָּיֵי וְלָא נֵיקוֹם לוֹן מִקּוֹמוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
מיקל. היה מבזה לאלו שמתמנין ע''י כסף:
ניעבד נפשין. כעוסקין בתורה שלא לעמוד מלפני זה:
רִבִּי אִמִּי שָׁאַל לְרִבִּי סִימוֹן. שָׁמַעְתָּ שֶׁמְמַנִּין זְקֵינִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר לֵיהּ. שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵין מְמַנִּין זְקֵינִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי לֵוִי וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא. בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם. הָא כָּל יְשִׁיבָה שֶׁלָּךְ לֹא יְהֵא אֶלָּא עַל אַדְמָתָךְ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין מְמַנִּין זְקֵינִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ עַל מְנָת לַחֲזוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָּן הֲוָה בְּעַזָּה וּמְנוּנֵיהּ עַל מְנַת לַחֲזוֹר. רִבִּי זְמִינָא הֲוָה בְּצוֹר וּמְנוּנֵיהּ עַל מְנָת לַחֲזוֹר. אוֹף רִבִּי יוֹנָה הֲוָה בְּפִיתְקָא וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מִתְמַנִּיָּה. אָמַר עַד זְמָן דְּמִיתְמַנֵּי רִבִּי וּמִינָּה רִבִּי. אָמַר רִבִּי חָמָא. יְהוּדָה בֶּן טִיטֻס הֲוָה בְּרוֹמֵי וּמְנוּנֵיהּ עַל מְנָת דְּיַחֲזוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
שמעת שממנין בח''ל. לאותן שהן בח''ל אם ממנין אותם בא''י:
הא כל ישיבה שלך. של מינוי הזקנים לא יהא אלא על אדמתך:
על מנת לחזור. כשהולכין לח''ל על איזה זמן וע''מ לחזור ממנין אותן לשעה:
עד זמן דמיתמני רבי. שלו ומינוהו לרבו:
תִּירְגֵּם יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נָבוּרַיָּא. הוֹי אוֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לָאֶבֶן דּוֹמֵם הוּא יוֹרֶה. יוֹדֵעַ הוּא יוֹרֶה. הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף. לֹא בְּכַסְפִּייָא אִיתְמַנֵּי. וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ. לֹא חֲכִים כְּלוּם. הוֹי אוֹמֵר בְּעִיתוֹן מַמְּנִייָה. וַי֙י בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ. הָא רִבִּי יִצְחָק בַּר לָּֽעְזָר בִּכְנִישְׁתָּא מְדַרְתָּא דְּקַיְסָרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
תירגם ר' יעקב. להמקרא הזה ולהסמוך לו הוי אומר נעץ הקיצה וגו' הוא יורה בלשון תמיה וכי יודע הוא יורה אלא הנה הוא תפוש וגו':
הוי אומר בעיתון ממנייה. והוי על זה שאתם מתרצים למנות לזה שהרי וה' בהיכל קדשו זה ר' יצחק בר' אלעזר בכנסת דשער קיסרין לזה היה ראוי למנותו עליכם:
תַּנֵּי. אֵין עֲנִייָה אֶלָּא מִפִּי אֶחָד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּֽמְכוּ לְמִקְרָא וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני אין ענייה אלא מפי אחר ולא עוד וכו'. כלומר דקשיא ליה דלפי האי ברייתא מפני מה תלו טעם התקנה משום שנמנעו מלהביא תיפוק לי' דענית ואמרת כתיב הלכך קאמר דאין ה''נ וחדא ועוד קתני מפני שנמנעו מלהביא התקינו שיהו מקרין לכל ולא עוד אלא שסמכו לתקנה זו מן הכתוב וענית ואמרת:
שִׁמְעוֹן בַּר וָוא הֲוָה בְּדַמַּסְקוֹס וְאִיתְמַנּוּן דְּקִיקִין מִינֵּיהּ וְהוּא לֹא 12a אִיתְמַנֵּי. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא הֲוָה בָּקִי בְּמַרְגָּלִיתָא בְּכָל מִילָּה וְלָא הֲוָה לֵיהּ עִיגּוּל מֵיכְלֵיהּ. וַהֲוָה רִבִּי יוֹחָנָן קָרֵי עֲלוֹי וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם. אָמַר כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מַעֲשָׂיו שֶׁלְאַבְרָהָם יַכִּיר מַעֲשֶׂה אֲבוֹתָיו שֶׁלְזֶה. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא הֲוָה בְּדַמַּסְקוֹס וְשָׁלַח לֵיהּ רִבִּי אַבָּהוּ חָדָא אִיגְרָא וִיהַב מִן סִיבְתֵּיהּ בְּגַוָּהּ. בְּגִין אִילֵּין סִבְתָּא קוּם אֶתְהַלֵּךְ לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. מִי יִגְלֶה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רִבִּי יוֹחָנָן. אַבָּהוּ רִיגְלוּתָיָה אִיתְמַנֵּי. שִׁמְעֹן דְּמַעֲפָרָיָא לָא אִתְמַנֵּי.
Pnei Moshe (non traduit)
הוה כד מסקום. עני מאד ומלשון מסכן הוא ונתמנו קטנים ממנו והוא לא נתמנה לפי שלא היה לו מזל וכדאמר דבקי הוה במרגליתא ובכל דבר ולא היה לו ככר לחם לאכול:
ושלח ליה ר' אבהו. אגרת אחת ונתן מתנה אחת בתוכה וכתב ליה בשביל מתנה זו שתקבל בכדי הוצאה לעלות לא''י לפי שהיה חושש אפשר שלא ירצה לקבל מתנה וכתב לו כן כדי שיתרצה שזהו למצוה:
מי יגלה. ועוד זאת אמר ר' אבהו שהיה עניו גדול ואמר מי יגלה עפר מעיניך ר' יוחנן לאבוה ריגלותיה איתמני לנמיכות ושיפלות שלו ראית ואתה מנית אותו לחכם ולשמעון בר ווא דמעפריא לשון חשיבות וחביבות הוא מלשון כשני עפרים והוא לא איתמני ממך ריגלותיה מלשון והרגליות משיעבור הימנה:
משנה: הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעין לְהַר הַבָּיִת. הִגִּיעוּ לְהַר הַבָּיִת אֲפִילוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסָּל עַל כְּתֵיפוֹ וְנִכְנָס עַד שֶּׁהוּא מַגִּיעַ לָעֲזָרָה. הִגִּיעַ לָעֲזָרָה וְדִבְּרוּ הַלְּוִיִּם בַּשִׁיר אֲרוֹמִמְךָ י֙י כִּי דִילִיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אוֹיְבַי לִי. הַגּוֹזְלוֹת שֶׁעַל הַסַּלִּים הָיוּ עוֹלוֹת וּמַה שֶׁבְּיָדָם נוֹתְנִין לַכֹּהֲנִים. עוֹדֵינוּ הַסַּל עַל כְּתֵיפוֹ קוֹרֵא מֵהִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַי֙י אֱלֹהֶיךָ עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עַד אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי. הִגִּיעַ לַאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי מוֹרִיד הַסַּל מִן כְּתֵיפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בִּשְׂפָתָיו וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו וּמְנִיפוֹ. וְקוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִקְרוֹת קוֹרֵא וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת מַקְרִין לְפָנָיו. נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין אֶת מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְאֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. הָעֲשִׁירִים מְבִיאִין אֶת בִּיכּוּרֵיהֶן בְּקָלָתוֹת שֶׁלְכֶּסֶף וְשֶׁלְזָהָב וְהָעֲנִייִם מְבִיאִין אוֹתָן בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁלְעֲרָבָה קְלוּפָה וְהַסַּלִּים וְהַבִּיכּוּרִים נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
עודנו הסל על כתיפו קורא וכו' ר' יהודה אומר. לא היה גומר כל הפרשה בעוד הסל על כתיפו אלא קורא בתחילה עד ארמי אובד אבי וכשיגיע לזה מוריד הסל מן כתיפו ואוחזו בשפתותיו עד שמניח הכהן את ידו תחתיו ומניפו וקורא מארמי אובד אבי עד שגומר כל הפרשה ומניחו בצד המזבח וקאמר בגמרא שמניחו בקרן מערבית דרומית בדרומה של קרן והשתחוה ויצא והלכה כר' יהודה:
מתני' בראשונה וכו' נמנעו מלהביא. אלו שאין יודעין לקרות שלא יתביישו:
התקינו וכו'. ובגמרא קאמר דסמכו על הכתוב וענית ואמרת ואין ענייה אלא מפי אחר:
בקלתות. ובסלים של כסף מצופות או בשל זהב:
בסלי נצרים. ענפים או שבטים של ערבה קלופה:
והסלים. של העניים עם הבכורים ניתנים לכהנים אבל של עשירים היה הכלי חוזר לבעליו ובגמרא דב''ק איתמר מכאן אמרו בתר עניא אזלא עניותא:
ומה שבידם. שגם בידם היו מביאין גוזלות והן ניתנין להכהנים:
מתני' החליל. כלי זמר הנשמע קולו למרחוק היה מכה לפניהם בכל הדרך ובירושלים עד שמגיעין להר הבית:
אפי' אגריפס המלך. שהוא בעל נפש גדולה ושררה רבה נוטל הסל בכורים שלו על כתיפו ונכנס וכו' וכדקאמר בגמרא לפי שהיה צריך ליתנו מידו ליד הכהן כדכתיב ולקח הכהן הטנא מידך:
הגוזלות שעל גבי הסלים. לאו דווקא על גבי הסלים היו שלא יטנפו הביכורים אלא סביבות הסלים היו כדי לעטר וליפות הבכורים והן היו קריבין עולות:
הלכה: רַב הוּנָא אָמַר כֵּינִי מַתְנִיתָא וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כיני מתני'. כלומר כך הוא הטעם דקתני במתני' נוטל הסל על כתיפו וכו' משום דכתיב ולקח הכהן הטנא מידך כמפורש במתני':
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מַחֲלִף. כְּדֵי לִסְמוֹךְ מַתָּנָה לְמַתָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אית תנייא תני. מחליף ממתני' הגוזלות שעל הסלים ניתנין לכהנים ומה שבידו הן לעולות וטעמא דהאי תנא כדי לסמוך מתנה למתנה דכמו שהבעלים נותנין סל הבכורים לכהנים כך הגוזלות שעליהן לכהנים:
תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי. לֹא הָיוּ נוֹתְנִין אֶת הַגּוֹזְלוֹת עַל גַּבֵּי הַסַּלִּין שֶׁלֹּא יְנַבְּלוּ הַבִּיכּוּרִין אֶלָּא תוֹלֶה אוֹתָן חוּץ לַסַּלִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
לא היו נותנין את הגוזלות וכו' כדפרישית במתני':
תַּנֵּי חַד סָב קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. חוֹזֵר לְהִגַּדְתִּי הַיּוֹם. וְכִי יֵשׁ אָדָם מַגִּיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד. קִייַמּוּנָהּ כְּבָר הַגַּדְתִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
חוזר להגדתי היום. לאחר שהגיע לארמי אובד אבי ומוריד הסל והכהן מניח ידו תחתיו ומניף חוזר ומתחיל הגדתי היום עד שגומר הפרשה:
וכי יש אדם מגיד וחוזר ומגיד. ומשני קיימינה להאי ברייתא דזה אינו נקרא חוזר ומגיד אלא כאדם האומר כבר הגדתי לזה בתחילה וכדי שיאמר כל הפרשה אחר התנופה:
הוּנָא בָּעֵי. הֲנָחָה מַהוּ שֶׁתַּתִּיר לִמְחוּסְּרֵי זְמָן. אָמַר רַב מַּתַּנְייָה הָדָא דְּתֵימַר בְּשֶׁחָזַר וּנְטָלָן. אֲבָל אִם הָיוּ בִּמְקוֹמָן כֶּהִנִּיחָן הֵן. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי. הִנִּיחָן בַּלַּיְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
הנחה מהו שתתיר למחוסרי זמן. כגון הכא שלאחר שגומר כל הפרשה תנינן שמניחו והנחה זו מתירתן ואם הניחו מקודם שקרא דהוי מחוסר זמן מהו שתתיר אותו:
הדא דתימא. דמספקא ליה להונא כשחזר ונטלן ממקום שהניחן אם הנחה שעשה מתירתן אע''פ שלא חזר והניחן אבל אם היו במקומן שלאחר שהניחן לא נטלן א''כ כבר כהניחן הן ופשיטא שמתירן שהרי אין הקריאה מעכבת אלא הנחה היא שמעכבת והרי קיים מצות הנחה:
הניחן בלילה. אם הנחה כזו הנחה היא דהויא כמחוסר זמן:
מַנִּיחָן בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית. לִפְנֵי י֙י. יָכוֹל בְּמַעֲרָב. תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִי לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ יָכוֹל בְּדָרוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר לִפְנֵי י֙י. הָא כֵּיצַד. מַגִּישָׁן עַל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית וּמַנִּיחָהּ בִּדְרוֹמָה שֶׁלְקֶרֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
הניחן וכו' כלומר שמפרש להניחן דקתני במתני' והיכן מניחן בצד המזבח בקרן דרומית מערבית וכדמסיק דכתיב לפני ה' וזהו במערב יכול במערב הוא שמניחן ת''ל לפני המזבח וזהו הכבש שהוא פני המזבח ובדרום היה יכול בדרום וכו' הא כיצד מגישן על קרן דרומית מערבית לקיים שניהן ומניחה בדרומה של קרן דהא כתיב והניחו לפני מזבח אלמא דעיקר הנחה בדרומה של קרן:
רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מַהוּ לַהֲבִיאָן בְּתַמְחוּיִין שֶׁלְכֶּסֶף.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו להביאן בתמחוין של כסף. דשמא קלתות בדוקא קתני דהטנא כתיב ולא בכלים אחרים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source